התרת נישואין הוא הליך גירושין המתקיים במקרים בהם נישאו זה לזו בני זוג אשר אינם מאותה דת ואשר התחתנו בנישואין אזרחיים. כאשר שני בני הזוג משתייכים לאותה הדת, יתבצע בעניינם הליך גירושין לפי הדין האישי אליהם הם משתייכים. כאשר בני הזוג הם בני דתות שונים, עליהם לפתוח בהליך התרת נישואין.
אופן תהליך התרת נישואין
את התהליך יש לפתוח באמצעות הגשת תביעה או בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה, כשהמשיב הינו היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות המחוז אליו משתייכים הצדדים. ביהמ"ש יבחן את השתייכותם הדתית של בני הזוג ויבדוק מול בתי הדין הרלוונטיים האם יש צורך בגירושין גם על פי דין תורה. אם יש צורך בנוסף להליך המשפטי גם בהליך על פי דין תורה, יעביר בית המשפט לענייני משפחה את בקשת התרת הנישואין אל בית הדין הרבני. אם אין צורך בהליך על פי דין תורה, בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשת בני הזוג או בתביעת מי מהם להתרת נישואין.
במקרה בו ואחד מבני הזוג הוא יהודי, שספק נישא בנישואין מעורבים שלא נדרשה התרתם, מבחינת בית הדין הרבני קיים ספק בנישואין ועל כן ידרוש גט לחומרה על מנת שאותו יהודי יוכל בעתיד להיחשב כפנוי בבואו להינשא שוב.
המסמכים הנדרשים לתהליך התרת נישואין
- בקשה מנומקת
- הצהרה שתוכנה אומת בפני עורך דין
- תעודת נישואין מקורית, מתורגמת ומאושרת נוטריונית
- תצהירי הצדדים התומכים בעובדות
- תצהירי השתייכות דתית, הן מטעם הצדדים והן מטעם עדים שלהם.
- אם מוגשת תביעה להתרת נישואין על ידי צד אחד בלבד, שלא בהסכמת הצד האחר, על התובע לפרט את העילות הרלוונטיות לבקשתו להתרה ולתמוך את נימוקיו בראיות ובחוות דעת מומחה לדין הזר, רק אז תיחשב הבקשה כערוכה כדין.
משך התהליך
זמן הטיפול במרבית המקרים אורך בממוצע 3 חודשים.
הדין הזר
בית משפט לענייני משפחה בישראל מוסמך לדון בעניין התרת נישואין של בני הזוג למעט המקרים הבאים:
- שני בני הזוג הינם יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי למעט במקרים האלה:
- שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם;
- שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.
על מנת שבית המשפט יוכל לדון בענייני התרת נישואין חייבים להתקיים כל התנאים הבאים:
- מקום מושבו של המשיב בישראל;
- שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים;
- מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין;
- מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;
- המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;
- המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין;
- המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.
לעניין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.
וכאשר אין הסכמה לגירושים בן זוגות מעורבים או שאינם יהודים, סעיף 23 לחוק שיפוט בענייני התרת נישואים (מקרים מיוחדים), מחייב חוות דעת לדין הזר, לרבות הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין.
טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "תהליך התרת נישואין בבית המשפט הוא תהליך הכרוך בהמצאת מספר רב של מסמכים, תצהירים וחוות דעת. על מנת לחסוך את עוגמת הנפש הכרוכה בהגשת בקשות חוזרות וחיפוש אחרי מסמכים חסרים, מומלץ להיערך מראש ולהגיש את התיק לבית המשפט לאחר שנערך ונבדק בידי עורך הדין שילווה את תהליך הגירושין ומתמחה בדיני גירושין, התרת נישואין ודין זר הרלוונטי לבני הזוג."
