חטיפת ילדים
חטיפת ילדים

חטיפת ילד למדינה זרה, ע"י אחד ההורים, שאינו מסכים לזכויות המשמורת שנקבעו ע"י בית המשפט, הוא אירוע חריג וחמור. עם זאת, מדי כמה שנים אנחנו נחשפים לפרשות מסוג זה. לחטיפת הילד יש היבטים אזרחיים ופליליים רבים. בשנת 1991 הצטרפה מדינת ישראל לאמנת האג בדבר היבטים אזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית – 1980, ומאז, החזרת ילדים חטופים מתבצעת מכוח חוק אמנה זו. אמנה זו תקפה גם למקרים בהם הותרה הגירת הקטין ונקבעו הסדרי ביקור, אך אלו לא מתקיימים בפועל. גם במקרה זה רשאי ההורה הנותר בארץ  להגיש בקשה לאכיפת הסדרי הביקור בהתאם לאמנת האג.

מהי חטיפה?

  • בהתאם לאמנת האג, חטיפת קטין משמעה הרחקת קטין שלא כדין מארץ מגוריו הרגילה, תוך הפרת זכויות משמורת או הסדרי ראיה, אשר הופעלו הלכה למעשה על ידי ההורה השני במועד ההרחקה.
  • עקרונות אמנת האג:
  • אמנת האג נועדה לתת להורה, שילדו נחטף, סיוע ראשוני ומידי להחזרת הקטין למקום מגוריו הרגיל, ללא קשר לשאלת המשמורת. לשם כך קובעת האמנה מסלול מהיר להחזרת הקטין למדינה אשר ממנה הוצא שלא כדין.
  • על פי האמנה, חובה על רשויות המדינה שאליה הוברח הקטין להשיבו למדינת המקור, ולהותיר את הדיון בטובת הילד לערכאות המוסמכות של מדינת המקור. בכך משיגה האמנה מטרה כפולה: מחד גיסא, הגנה על הילדים החטופים; ומאידך גיסא, הרתעה מפני חטיפה, שכן החזרתו המידית של הקטין הופכת את החטיפה לחסרת תועלת.

כיצד יש לפעול להשבת קטין שנחטף?

  • מרגע שנתגלה להורה כי ילדו הוברח למדינה אחרת, על ההורה לפעול באופן מידי ולא יאוחר משנה מיום החטיפה.
  • על ההורה לאתר את המדינה אליה נחטף הקטין.
  • אם המדינה אליה הוברח הקטין אימצה את חוק אמנת האג יש להגיש לאלתר "בקשה להחזרת חטוף" באמצעות הרשות המרכזית הפועלת באותה מדינה.
  • אם הקטין הוברח למדינה אשר אינה חתומה על אמנת האג, הרי שיש לעתור לבג"צ בבקשה למתן צו "הביאס קורפוס".

הגבלות וחריגים לחובת ההחזרה.

  • האמנה חלה רק על ילדים עד גיל 16.
  • חובת ההחזרה חלה רק אם בקשת ההחזרה הוגשה תוך שנה מתאריך ההרחקה שלא כדין, שכן החזרת קטין שהספיק להשתלב כבר בסביבה החדשה עשויה לגרום לו נזק חמור יותר מהנזק שכבר נגרם לו בגין הרחקתו.
  • האמנה לא חלה במקרה של הסכמה מראש או השלמה בדיעבד של ההורה האחר עם מעשה ההרחקה.
  • האמנה לא חלה במקרה של קיומו של חשש חמור שהחזרת הקטין תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמידו בדרך אחרת במצב בלתי נסבל.
  • האמנה לא חלה במקרה וההחזרה אינה מותרת על פי עקרונות היסוד של המדינה אליה נחטף הקטין בדבר זכויות האדם וחירויות היסוד.

האם יש משמעות לרצונו של הקטין?

אמנת האג מתחשבת ברצונו של הקטין, אך ישנם שלושה פרמטרים מצטברים אשר צריכים להתקיים על מנת שבית המשפט אכן יתחשב ברצונו של הקטין שלא לשוב למדינת המקור: גילו של הקטין ורמת בגרותו על בסיס השקפותיו ודעותיו, רצון עצמאי של הקטין שלא לשוב למדינת המקור והעדר השפעה מצד ההורה שהבריחו, התנגדות נחרצת ודומיננטית לשוב למדינת המקור.

 

טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "אם קיים חשש כלשהו לביצוע החטיפה, יש להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כלפי הקטין. בית המשפט נעתר לבקשות להוצאת צווי עיכוב יציאה כנגד קטינים בנקל ואף ללא צורך בהוכחת חשש חטיפה. צעד מניעתי זה קל מאוד לביצוע ובכוחו לחסוך סבל עצום."


לפגישת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו 054-4966250 :או מלאו פרטים ונשמח לייעץ ולכוון

שינוי גודל גופנים
ניגודיות