נישואין בישראל
נישואין בישראל

אחד האירועים החשובים בחייהם של רוב בני האדם הם נישואין,  אך מה שקובע בתחום הזה הוא לא רק נטיות הלב, אלא גם הוראות החוק בכל הנוגע לרישום נישואין, חובות בני הזוג, חלוקת הרכוש ביניהם וכו'.

מדינת ישראל מתנה רישום של בני זוג כנשואים בכך שהנישואים יערכו בטקס דתי מוכר, או בתנאי שהזוג מוכר כנשוי במדינה אחרת. טקסי הנישואין בישראל נערכים ע"י איש דת מוסמך המוכר ע"י אחת מרשויות הדת במדינה. הואיל ורוב האוכלוסייה בארץ נמנית על הדת היהודית, רוב הטקסים נערכים ע"י נציגי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. הסמכויות הדתיות הנוצרית, המוסלמית והדרוזית בישראל, מסדירות את טקסי הנישואין והגירושין של הרשומים בקהילותיהן. אין היתר חוקי לקיום טקסי נישואין בין זוגות המשתייכים לשתי דתות שונות או בקרב דתות שאינן מוכרות על ידי המדינה.

חוק גיל הנישואין מתיר נישואין רק לאחר ששני בני הזוג הגיעו לגיל 18 שנה (בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להתיר נישואין החל מגיל 16).

זכויות וחובות של בני הזוג

הבסיס המשפטי להגדרת זכויות וחובות של בני הזוג טמון בהלכה היהודית. ההלכה קובעת במפורש כי הבעל חייב לפרנס את אשתו, לממן את הוצאותיה הבסיסיות, לדאוג לה לרמת חיים שאינה פחותה מזו בה הוא חי להבטיח את מזונותיה מתוך כספי הירושה. מנגד, יש לבעל זכות על נכסי אשתו, על פירות עבודתה וירושתה. עקרונות אלה השומרים על האינטרסים של שני בני הזוג, הפכו לבסיס חוקי הרכוש החלים על בני זוג במדינת ישראל.

משטר רכושי

בכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג יש להבדיל בין בני זוג שנישאו לפני ה- 1.1.1974 ובין בני זוג שנישאו לאחר מועד זה.
הלכת השיתוף חלה על בני זוג אשר נשאו עד ליום 1.1.74 ועל ידועים בציבור.
הסדר איזון המשאבים חל על בני זוג שנשאו החל מיום 1.1.74 וזאת מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
בשני המשטרים הרכושיים, הנכסים אשר נצברו על ידי בני הזוג כוללים גם נכסי מקרקעין, נכסים עסקיים, זכויות סוציאליות, זכויות בחברות, מניות, אופציות, פנסיות וכל זכות מוחשית אחרת אשר צברו בני הזוג במהלך הנישואים.

הלכת השיתוף

לפי חוק זה, אם בני זוג חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף במאמץ משותף, מתקיים ביניהם שיתוף כללי ומלא בכל הרכוש שנצבר במהלך חיי נישואיהם ללא קשר על שם מי מבני הזוג נרשמו הנכסים. כל אחד מבני הזוג זכאי בכל רגע נתון למחצית מהנכסים שצברו בני הזוג. לצורך החלתו של חוק זה, די בהוכחה כי בני הזוג ניהלו חיים משותפים, ביחידת מגורים משפחתית ותחת קורת גג אחת. קרע בין בני הזוג יגרום להפסקת השיתוף ובלבד שמדובר בקרע ממשי כגון עזיבת בית המגורים ו/או הגשת תביעות משפטיות בענייני רכוש כגון תביעה לפירוק שיתוף.

הסדר איזון המשאבים

חוק יחסי ממון קובע משטר רכושי דחוי לפיו במהלך החיים המשותפים, כל אחד מבני הזוג הינו הבעלים של נכסיו בלבד ורק בעת איזון המשאבים עקב פרידה או מוות זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, אשר נצברו על ידם החל מתחילת הנישואין ועד למועד האיזון.
המשמעות היא כי אם בני זוג נישאו לאחר 1.1.74 ולא ערכו הסכם ממון או אז בעת גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:
נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו בירושה או במתנה בתקופת הנישואין.
גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים לו ע"פ חיקוק בשל נזק גוף או מוות.
נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יוכנסו למסגרת האיזון ביניהם.

 

טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה: "אף על פי שהסדר איזון משאבים חל על בני הזוג בעת התרת נישואין, ניתן לממש אותו גם אם חלפה שנה מיום שנפתח הליך להתרת נישואין או הוגשה תביעה לחלוקת הרכוש בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה."


לפגישת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו 054-4966250 :או מלאו פרטים ונשמח לייעץ ולכוון

שינוי גודל גופנים
ניגודיות