ערכאת השיפוט
ערכאת השיפוט

הליך הגירושין הוא הליך לא פשוט מבחינה נפשית ומשפטית. על בני הזוג שהחליטו להתיר את נישואיהם, לפתור סוגיות רבות הקשורות לרכוש, מזונות, משמורת ילדים וכו'. כמו כן, כבר בתחילת התהליך עליהם להחליט היכן יתנהל תיק הגירושין שלהם. חוקים במדינת ישראל חילקו את הסמכויות לדון בכל ענייני המשפחה לשתי ערכאות מקבילות במרבית התחומים: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מהצד השני. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות מקבילות (למשל סוגיות רכוש או מזונות) או סמכויות ייחודיות (דוגמת גירושין – בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני).

אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני הזוג. בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית, ובתוך כך הם פועלים בדרך שמרנית יחסית. בתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם, בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית ובכפוף כמובן לחוק ולפסיקה בנושא. היות שהכלל הוא, כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג.

פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני

לא מעט הליכי גירושין מתחילים בכך שאחד מבני הזוג מגיע לאחר מריבה עם בן/בת הזוג לרבנות, ומבקש ממזכירות בית הדין הרבני טופס 'פתיחת תיק גירושין'. לפתיחת תיק מעין זה אין בהכרח משמעות משפטית, אולם אם יחד אתה הוגשו גם בקשות לדיון בענייני רכוש ומשמורת ילדים, יש לכך גם השלכות משפטיות.

לבית הדין הרבני יש סמכות לדון, מעבר לעניין הגירושין עצמם, המצוי בסמכותו הייחודית, גם בשלושה עניינים נוספים : משמורת כולל הסדרי ראייה, מזונות אישה וחלוקת רכוש. מזונות ילדים נדונים בכל מקרה בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני הצדדים הסכימו להתדיין על כך בבית הדין הרבני. לאחרונה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, ייתכן ואפשר לכרוך מזונות קטינים בתביעת גירושין כך שהסמכות תהיה נתונה לבית הדין הרבני גם ללא הסכמת האם.

יתרונות וחסרונות של כל אחד מבתי הדין

גירושין בבית הדין הרבני:

מחד גיסא, ככל שבני הזוג מתגרשים בהסכמה ואינם מערימים קשיים, הגירושין יכולים להיעשות בהסכמה ובהקדם. מאידך גיסא, בתי הדין הרבניים עמוסים מאוד, וזוגות רבים מחכים במשך תקופה ארוכה לדיון בעניינם.

חיסרון נוסף בבית הדין הרבני הוא שלא אחת, דיינים הפוסקים מכוח ההלכה היהודית, עשויים לקבל להחלטות שיש בהן כדי לפגוע בנשים, זאת בשל העובדה שהדין הדתי מורכב מהלכות ארכאיות שאינן תואמות בהכרח את אופי החיים המודרני. הדוגמא הטובה לכך היא סוגיית מסורבות הגט שנדונה בהרחבה בשנים האחרונות.

גירושין בבית המשפט לענייני משפחה:

חשוב לציין כי בני זוג יהודים לא יכולים להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה אלא רק בבית הדין הרבני. בדרך כלל, זוגות המתגרשים בבית המשפט לענייני משפחה הם זוגות מעורבים. כאשר מדובר בזוג שרשאי להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה, היתרונות הם ברורים: ההליך מהיר יותר ודי בהסכמה או בבקשה של צד אחד, כדי להביא לפסק דין שמסיים את קשר הנישואין. ( להבדיל מבית הדין הרבני, שם לבעל יש כוח רב יותר).

הבדל נוסף הוא שבבית הדין הרבני, לא אחת ייעשו הדיינים מאמץ להביא לשלום בית ולשמירה על התא המשפחתי כאשר בבית המשפט לענייני משפחה ניסיונות כאלו שכיחים פחות.

 

טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "נהוג לחשוב שלגברים עדיף להגיש את תביעתם בבית הדין הרבני, ואילו לנשים כדאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אולם, כלל זה לא נכון תמיד ויש לבדוק כל מקרה לגופו. כך למשל, בבית הדין הרבני רכוש הרשום על שם אחד הצדדים יושאר בדרך כלל בבעלותו, גם אם נצבר במהלך הנישואין. לעיתים, דווקא האישה היא זו שצברה על שמה זכויות רכושיות בעלות שווי גבוה יותר משל בעלה. אם בעלה יזדרז ויגיש תביעת גירושין כרוכה בבית הדין הרבני ובמסגרתה יבקש לדון גם בענייני הרכוש, הוא יגרום לעצמו נזק. ישנן דוגמאות נוספות להבדלי הדין, לכן מומלץ לקבל יעוץ משפטי מקיף וספציפי אצל עורך דין המתמחה בענייני משפחה לפני פתיחת תיק הגירושין."


לפגישת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו 054-4966250 :או מלאו פרטים ונשמח לייעץ ולכוון

שינוי גודל גופנים
ניגודיות