נכון להיום קיימים ארבעה סוגי צוואות. חשוב להבין כי בית המשפט יכיר רק בצוואה שנערכה באחת מארבע הדרכים הללו.
צוואה בכתב יד.
במקרה זה, האדם מעלה על הכתב,במו ידיו, את רצונו בנוגע לחלוקת רכושו אחרי מותו. על הצוואה הנכתבת בכתב היד, להיות כתובה בכתב ידו של המצווה, בציון תאריך וחתומה על ידי המצווה.
צוואה בעדים.
צוואה שנערכת בכתב, בפני שני עדים, המאשרים באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר וחתם בפניהם. העדים צריכים להיות בגירים וכשירים ואסור להם להיות נהנים מהצוואה. כשהצוואה נערכת ע"י עורך דין, לרוב משמש עורך הדין גם כעד, ומטבע הדברים גם כאחראי לתקינותה. במקרה זה גם נשמר עותק אחד מהצוואה במשרדו של עורך הדין, כך שבשעת ההכרעה אין מחלוקת איזו צוואה היא האחרונה, וכמובן גם לא ניתן "להעלימה."
צוואה בפני רשות.
אדם יכול להופיע בפני רשות (הרשם לענייני ירושה או דיין של בית-דין רבני או שופט או רשם של בית-משפט או נוטריון), לומר לה את צוואתו, הרשות מאשרת על פני הצוואה שהיא נאמרה לה או הוגשה לה, היא מעלה את הצוואה על הכתב, המצווה מצהיר שזוהי צוואתו וחותם עליה.
צוואת שכיב מרע.
מדובר בצוואה של אדם שנוטה למות. אם אדם אכן על ערש דווי או שהוא רואה את עצמו בנסיבות המצדיקות זאת אל מול פני המוות, הוא רשאי לצוות את צוואתו בעל-פה בפני שני עדים. ללא ספק מדובר בצוואה בעייתית שנערכת ברגע אחרון ממש, ויש בה פוטנציאל רב להתנגדויות וסכסוכים משפחתיים עתידיים.
טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בדיני צוואות וירושות: "עריכת צוואה באחת מארבע הדרכים הנ"ל לא מבטיחה את תקינותה. הפגמים שיובילו לפסילת הצוואה עלולים להיות רבים ומגוונים, החל מנסיבות עריכת הצוואה, פגמים בכשירות המצווה, פגמים צורניים ועד לפגם בהוראה מהוראות הצוואה. חשוב להבין כי אם הצוואה נפסלה מסיבה כלשהי, לא ניתן לקיימה כלל, ומכאן שרכושו של המנוח יחולק בהתאם לדין הירושה ובניגוד לרצונו."
