תכליתה של תביעת אבהות היא להצהיר, כי הגבר הינו אביו של הקטין. הצהרה זו מבססת את מעמדו של הגבר כאבי הילד, מעמד המקנה לו חובות וזכויות. אכן, מרבית תביעות האבהות מוגשות כבסיס לתביעת מזונות, אך ההכרה באבהות יכולה להוליד גם תביעת משמורת מצד האב ויצירת קשר בין האב לילד ומעורבות בגידולו.
שאלות סביב זהותו של האב יכולות להתעורר במקרים רבים. עם המקרים הנפוצים ניתן למנות, למשל, ילד שנולד לאשה רווקה שניהלה קשר זוגי שהסתיים בטרם האב ידע על ההריון או בעקבות הידיעה על ההריון, או לאחר קיום יחסי מין מזדמנים. דוגמה נוספת היא תינוק שנולד לאשה נשואה מגבר שאינו בעלה. בכל מקרה, התייחסות בית-המשפט לביצוע בדיקת אבהות לצורך הוכחת האבהות תהיה שונה, וההכרעה תיגזר על בסיס טובת הילד בכל מקרה.
תביעת אבהות מוגשת לבית-המשפט לענייני משפחה, על-ידי הקטין בעצמו או אפוטרופוס, או על-ידי האם ולעיתים אף על-ידי האב. בית-המשפט יבחן את מכלול הראיות שבפניו, כאשר, הראיה הטובה ביותר תהיה ממצאי בדיקת האבהות, אותה ניתן לבצע רק בצו של בית-המשפט.
בדיקת אבהות
בדיקת אבהות היא בדיקת סיווג רקמות הבוחנת התאמה גנטית בין הפרטים הנבדקים. בעבר, בדיקת אבהות הצריכה נטילת דגימת דם, אולם כיום, בדיקת סיווג הרקמות הינה בדיקה פשוטה ולא פולשנית, המתבצעת על-ידי נטילת דגימת רוק או שיער.
כיום משווקות בדיקות אבהות ברמת וודאות גבוהה ברשת האינטרנט במאות שקלים בודדים, הגם שלתוצאותיהן לא בהכרח יהיה תוקף משפטי. רק בדיקה המתבצעת באחת מחמש המעבדות המוסמכות לקבוע אבהות, ומכוח צו של בית-המשפט, תתקבל כראיה.
טובת הילד – מהי?
תביעות אבהות מחייבות איזון עדין בין זכות היסוד של הקטין לדעת מי אביו, והגנה על טובתו. כאשר הקטין עלול להיפגע, לא בכל מקרה יאשר בית-המשפט את ביצוע הבדיקה. כך למשל, דחה בית המשפט תביעת אבהות שהגיש מאהבהּ של אשה נשואה וזאת בשל החשש כי תוצאות הבדיקה עלולות להוביל למסקנה, כי הילד הוא ממזר, קרי, בנה של אשה נשואה מגבר שאינו בעלה.
לעומת זאת, במקרה בו עלולה להיפגע טובת הקטין מבחינה נפשית, למשל, מכך שיגלה כי זהות אביו שונה מכפי שגדל לחשוב, יטה בית המשפט לאשר את ביצוע הבדיקה, וזכותו של הקטין לדעת את מקורו תגבר.
מהי משמעותו של סירוב לביצוע בדיקה?
בדיקת סיווג רקמות היא קלה לביצוע, נגישה ונותנת תוצאה ודאית ומהירה. קשה לחשוב על סיבה לסרב לבצעה, מלבד הניסיון להסתיר. סירוב לבצע את הבדיקה, ללא מתן הסבר סביר, מהווה, בהתאם לדיני הראיות, הימנעות מלהביא את הראיה הטובה ביותר, המצויה בידי המסרב. בית-המשפט רשאי להסיק מסקנות ראייתיות מהסירוב, בהתאם לעניין.
לדוגמה, במקרה בו סירב גבר נשוי לבצע את הבדיקה, מחשש לשלמות משפחתו ולמצבו הנפשי, ואף איים להתאבד אם יכפה עליו לבצע את הבדיקה, הכריע בית-המשפט על סמך יתר הראיות כי הגבר הינו אביו של הקטין, תוך שהוא מאפשר לאב לחדש את תביעתו ולבצע את בדיקת הרקמות, כדי להוכיח אחרת.
טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "להצהרה על אבהות ורישומו של האב במרשם האוכלוסין, ישנן השלכות רבות על חיי הצדדים והילד בפרט בנושאים כגון: מזונות, משמורת, הסדרי שהות ואפוטרופסות (כולל למשל זכות החלטה לאב בנוגע למסגרת החינוכית, הנפקת דרכון, הגירה מישראל ועוד) וירושה. בטרם הגשת תביעה, יש לשקול בזהירות רבה את הצעדים והשלכותיהם, בשל מכלול הנסיבות ולאור טובת הקטין."
