מזונות ילדים, כלומר התשלומים של האב לאם, במקרה בו הילדים נשארים לגור אצל האם, הם אחת הסוגיות הקריטיות בכל תהליך גירושין, ולצערנו, גם אחת הסיבות הנפוצות למחלוקת בין בני הזוג.
תביעת מזונות היא למעשה תביעתו של הילד אל מול האבא לקבל תשלום מזונות על מנת להמשיך את אורח החיים אליו הוא הורגל. תביעות מזונות מורכבות בדרך כלל מהמרכיבים הבאים : דיור, הנעלה וביגוד, לימודים, מזון וכו'. על פי החוק, אב המשפחה צריך לדאוג לילדיו עד גיל שמונה עשרה לפי החלוקה הבאה: עד גיל שש יהיה חייב האב לשלם עבור ילדיו גם מזונות הכרחיים וגם מזונות מדין צדקה ( מזונות פחות חשובים בדרגתם כמו חוגים ומתנות ועוד). בין גיל שש לחמש עשרה יחויב האב במזונות ההכרחיים כאשר המזונות מדין צדקה יחולקו בינו לבין האם. מגיל חמש עשרה ואילך, החישוב יהיה בהתאם ליכולת ההכנסה של האב והאם אולם בכול מקרה יהיה זכאי הילד לקבל מזונות אלו. כל ילד עד גיל 18 חייב בקבלת תשלום מזונות מינימלי של 1,250 ש"ח לשם קיום הצרכים הבסיסיים.
כאשר שני בני הזוג יהודים
על פי דין תורה, חלה חובת המזונות הבסיסיים של הילדים על האב בלבד, כאשר על האם מוטלת החובה להשתתף אך ורק במזונותיהם של הילדים מדין צדקה, אך לא במזונותיהם ההכרחיים. הדין העברי חל גם בבית המשפט לענייני משפחה ולא רק בבית הדין הרבני. משמעות פסיקת המזונות היא השתת חיוב מוגבר על האב, בין אם הוא משתכר ובין אם לא. האם חבה במזונות הילדים רק אם ידה משגת.
מהם המזונות הבסיסיים על פי דין תורה?
- מזון
- ביגוד והנעלה
- רפואה
- קורת גג (חלקו של הקטין בשכ"ד והוצאות הבית)
כל היתר נחשבים לצרכים שמדין צדקה. גם הוצאות החינוך, אף על פי שהינם הוצאות חיוניות, אינם צרכים בסיסיים, לכן כל הוצאות המעון, המטפלת, בית הספר, חוגים, צעצועים ונסיעות לא יחויבו במעגל הראשון של הצרכים ההכרחיים. על האב ועל האם יהיה להשתתף בהוצאות אלה במידת יכולתם, כשבית המשפט ייקח בחשבון בעת קביעת מידת ההשתתפות של כל אחד מההורים, כי האב כבר משתתף בהוצאות ההכרחיות.
כאשר הזוג אינו יהודי
במידה ולא מדובר בבני זוג ששניהם וילדיהם יהודים, לא יחול עליהם דין תורה וחישוב שיעור המזונות ייעשה על פי החוק לתיקון דיני משפחה על פיו על שני ההורים לשאת במזונות הקטינים בחלקים שווים ביניהם על פי יחס הכנסתם הפנויה. כלומר אם ההורים משתכרים פחות או יותר משכורת דומה, ישנו סיכוי לא מבוטל כי המזונות יחולקו בין ההורים כמעט באופן שווה.
גביית מזונות בהוצל"פ
לעיתים מסרב הבעל לשלם את דמי המזונות בהם חויב על פי פסק הדין. הדרך המקובלת לחייב אותו לעשות כן היא לפנות להוצאה לפועל. קבלת חוב המזונות דרך הוצל"פ מורכבת ממספר שלבים.
פתיחת תיק – בפתיחת תיק מזונות בהוצל"פ נהנית האישה בפטור מאגרה, אך מכל סכום שיכנס בתיק תחויב האישה לשלם אגרה בסכום של 1%, אגרה זו אינה ניגבת בתיקי הוצל"פ שאינם תיקי מזונות.
התנגדות -לאחר פתיחת תיק הוצל"פ והמצאת אזהרה לחייב, יש לו 21 יום לשלם את החוב במלואו או להתנגד לתיק בפני ראש ההוצל"פ. על החייב להציג מסמכים וראיות המאשרים כי שילם את החוב במלואו, ולא תתקבל טענת תשלום החוב במזומן ללא הוכחה בכתב.
פעולות לביצוע – בחלוף 21 יום מפתיחת תיק הוצל"פ, האישה רשאית לבצע כל פעולה בכדי לגבות את החוב. הדרכים המקובלות הן: להגביל רישיון נהיגה, לעקל חשבון בנק, לעקל משכורת, לעקל בית ואף למכור אותו ע"י כונס נכסים. אם יש לבעל נושים נוספים מכל סוג שהוא, הם יקבלו את כספם רק אחרי שהאישה תקבל את מלוא גובה החוב בתיק ההוצל"פ.
צו מאסר – בחלק מהמקרים ניתן להטיל על החייב עד 21 ימי מאסר עקב אי תשלום מזונות. צו המאסר יבוצע ע"י המשטרה רק אחרי מספר חודשים ולאחר מס' ביקורים בבית החייב.
טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "החוק במדינת ישראל בנה באמצעות מערכת הגביה בהוצאה לפועל "העדפה מתקנת" לגביית חובות מזונות בהוצל"פ, ולרשות האישה עומד מגוון רחב של כלים כדי לחייב את בן זוגה לשעבר בתשלום מזונות. לא כל הנשים מודעות מספיק לכל אותם כלים ודרכים לפעול נגד הבעל הסרבן, וכך יוצא שמרבית הנשים פשוט לא מנצלות את הפוטנציאל של רשות ההוצאה לפועל. פניה להוצאה לפועל בליווי עו"ד המתמחה בדיני משפחה ומזונות יכולה להפוך את הפניה והתביעה ליעילה ומהירה הרבה יותר."
