במקרה של גירושין, גם לאישה יש זכות לתבוע מהבעל מזונות שיאפשרו לה לנהל אורח חיים אליו הורגלה במהלך החיים המשותפים. יחד עם זאת, יש הבדלים משמעותיים בין מזונות ילדים למזונות האישה.
בשונה ממזונות ילדים, בהם נלקחים בחשבון בראש ובראשונה צרכי הילדים, במקרה של מזונות האישה נלקחים בחשבון פרמטרים כמו יכולת ההשתכרות של הבעל , החיים אליהם הורגלה האישה בעבר וכמובן גם יכולת ההשתכרות של האישה. במקרים רבים בהם לאישה יכולת השתכרות מספקת לדאוג לצרכיה כמו : הלבשה ,דיור , מזון , וכו' ,יהיה הבעל קרוב לוודאי פטור מתשלום מזונות אישה .
על פי דין תורה יהיה הבעל פטור מתשלום מזונות האישה אם האישה עזבה מרצונה, או בגדה בבעלה או שהתנהגה בצורה העלולה לפגוע בבעלה או במקרים בהם היא נחשבת כמורדת בכך שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה אלא אם יש לכך הצדקה (מחלה).
לא חלה חובת תשלום דמי המזונות לאישה אם בני הזוג היו נשואים בנישואין אזרחיים, אלא אם כן אחד מבני הזוג אינו יהודי, ולפיכך לא היה באפשרותם של בני הזוג להתחתן בחתונה דתית. במקרה זה בית המשפט עשוי לראות בהם זוג לכל דבר ועניין ולחייב את הבעל בתשלום דמי המזונות לאשתו.
במקרים בהם חל שינוי משמעותי במצבו של הגבר או האישה, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את גובה דמי המזונות לאישה.
בית משפט לענייני משפחה לעומת בית דין רבני
- בית המשפט לענייני משפחה נוטה לפסוק דמי המזונות לאישה גבוהים יותר מאשר בית הדין הרבני.
- בבית המשפט לענייני משפחה דמי המזונות נקבעים בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות של הבעל והם צמודים למדד המחירים לצרכן בעוד שבבית הדין הרבני דמי המזונות נקבעים על פי השתכרותו בפועל של הבעל והם צמודים לתוספות היוקר בלבד.
- בבית הדין לענייני משפחה המזונות הזמניים (עד שיקבע סכום המזונות הקבוע) נפסקים כבר בישיבה הראשונה.
טיפ של מיכל טרמצ'י, עורכת דין המתמחה בענייני משפחה: "אף על פי שבחלק מהמקרים הבעל פטור מתשלום דמי המזונות לאשתו, כמו במקרה של עזיבה מרצון, הרי שבמידה והאישה הציגה הסבר המתקבל על הדעת לעזיבתה, עשוי בית המשפט לפסק לטובתה. תביעת דמי המזונות לאישה היא תהליך רגיש הדורש היכרות מעמיקה עם כל היבטי החוק, והוא חייב להיעשות בליווי עו"ד המתמחה בדבר."
